מותג, קשרי לקוחות ומוצר טכנולוגי יכולים לתרום יחד להכנסות של חברת תוכנה. אבל לצורכי הטבות מס, לא בהכרח מתייחסים לכל התרומות באותו אופן. חוזר מס הכנסה 08/2026 של רשות המסים, מיום 4 באוגוסט 2026, עוסק בנכס לא מוחשי המשמש לשיווק ובהכנסה שמיוחסת לו. עבור מנהלי חברות טכנולוגיה וצוותי שיווק בישראל, הוא מחדד שאלה עסקית: מה גורם ללקוח לבחור דווקא במוצר שלכם, ואיך מתעדים זאת?
הנושא עלה מחדש בסקירת החדשות של 4 באוקטובר, אך המסמך עצמו אינו חדש מאוקטובר. זהו חוזר הבהרה במסגרת כללי עידוד השקעות הון, ולא הודעה על מס חדש על פרסום. המאמר מסביר את הזיקה לתהליכי שיווק ותיעוד; את הזכאות ואת אופן החישוב בחברה מסוימת יש לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס שמכיר את פעילותה. חוזר 08/2026 המקורי של רשות המסים.
מהו נכס שיווקי לפי החוזר
בסעיף 2.4 מופיעות דוגמאות לנכס בלתי מוחשי המשמש לשיווק: מותג, שם מסחרי, רשימה או קשרי לקוחות ומידע על לקוחות, כאשר הם מסייעים לשיווק ולמכירת המוצר או השירות. השאלה אינה מסתכמת בקיום לוגו או אתר. צריך לבחון את הנכס ואת תרומתו בפועל, בהתאם לנסיבות החברה. המסמך גם מציין את הקושי בקביעת ההכנסה שיש לייחס לנכס כזה.
ההבחנה רלוונטית לחברות שבוחנות הכנסה הזכאית להטבות לפי המסלולים הנדונים בחוזר. היא אינה אומרת שכל עסק שיש לו רשימת לקוחות צריך לפצל כעת את הכנסותיו באותה שיטה. לפני שנכנסים לדיון על מותג וטכנולוגיה, יש לברר עם הגורם המקצועי אם מסלול ההטבות והוראות המסמך בכלל חלים על החברה. סעיפים 1–3 בחוזר רשות המסים.
הכנסה טכנולוגית והכנסה מנכס שיווקי
החוזר מסביר שהכנסה מנכס לא מוחשי המשמש לשיווק מוחרגת מהגדרת ההכנסה הטכנולוגית הרלוונטית להטבות. כאשר קיימים בחברה גם נכסים כאלה, מרכיב ההכנסה המיוחס להם אינו נהנה מההטבות המפורטות באותו מסלול. זהו דיון בייחוס הכנסה, ולא חישוב פשוט של הוצאות מחלקת השיווק או של מספר הקמפיינים שהחברה מפעילה.
לכן לא נכון לקחת את תקציב הפרסום, לחלק אותו במחזור ולקרוא לתוצאה ״הכנסה שיווקית״. בדומה לכך, דוח שמראה מאיזה קמפיין הגיע ליד אינו קובע לבדו איזה נכס יצר את ההכנסה לצורכי מס. נתוני השיווק יכולים לעזור להבין את תהליך המכירה, אבל הם חומר עבודה לבדיקה מקצועית ולא תחליף לה. סעיפים 3.2–3.3 בחוזר.
מה באמת אומר סף 10%
סעיף 3.4 מסביר שאם ההכנסה המיוחסת לנכס השיווקי אינה עולה על 10% מסך ההכנסה הטכנולוגית המיוחסת לנכס הלא מוחשי המוטב, אין לייחס הכנסה לנכס השיווקי לפי הכלל המתואר שם. החוזר מדגים זאת באמצעות הכנסה ממתן זכות שימוש בתוכנה. סעיף 3.5 מבהיר שהבחינה היא ביחס להכנסה הטכנולוגית, ולא להכנסה החייבת של החברה.
חשוב להפריד בין המכנה הזה לבין הוצאות פרסום, רווח נקי או מספר לקוחות. גם אין להסיק מהסף שמותר לבחור באופן חופשי שיעור של 9% ולסיים את הבדיקה. קודם צריך להבין מה מיוחס לנכס השיווקי ועל בסיס אילו עובדות. אם אין בחברה נתונים שמאפשרים להסביר את הייחוס, זה נושא להכנה משותפת של כספים, מוצר ומכירות. סעיפים 3.4–3.5 בחוזר המקורי.
מכירות B2B הן אינדיקציה, לא אישור אוטומטי
בסעיף 4 מופיעים שיקולים שעשויים לתמוך בהיעדר הכנסה מנכס שיווקי מהותי: מכירה לעסקים או לגופים ממשלתיים, בחירה על בסיס מפרט טכני או פונקציונליות, דרישות רגולטוריות, מאפיינים מסוימים של רישוי וייחודיות המוצר. החוזר מדגיש שהרשימה אינה סגורה ושכל מקרה נבחן לפי העובדות והנסיבות הרלוונטיות לו.
גם הוצאות שיווק נמוכות ביחס למו״פ מוזכרות במסמך. עם זאת, עצם קיומן או היקפן של הוצאות שיווק ומכירה אינם הוכחה לקיום נכס שיווקי או למהותיות שלו. לכן אין סיבה לשנות תקציב רק כדי לייצר יחס שנראה נוח. ההחלטה העסקית והניתוח לצורכי מס צריכים להישען על פעילות אמיתית ועל תיעוד שאפשר להסביר. סעיפים 4.1–4.3 בחוזר.
מה צוות השיווק יכול להכין כבר עכשיו
ההמלצות הבאות הן הצעה תפעולית שלנו, ולא רשימת מסמכים מחייבת של רשות המסים. התחילו בתיאור של תהליך הבחירה במוצר: מי הלקוח, מה הוא בודק, אילו חלופות נשקלות ומה נאמר בשיחות המכירה. צרפו דוגמאות קיימות להצעות, מפרטים ותנאי שימוש, תוך שמירה על פרטיות והרשאות מתאימות. אל תנסחו בדיעבד הסברים שלא משקפים את מה שקרה.
הפרידו בין דרך ההיכרות עם החברה לבין סיבת הרכישה. לקוח יכול להגיע מפרסום ולבחור במוצר בגלל התאמה טכנית; לקוח אחר יכול להכיר את המותג ולבחור בו בגלל קשר מסחרי ממושך. אלו דוגמאות אפשריות בלבד, ולא קביעה כיצד יש לייחס הכנסה בכל אחד מהמקרים. התיעוד צריך לשמר את המורכבות ולא לדחוף כל עסקה לאותה תשובה.
כדאי גם לתאם בין ניסוחי האתר לבין המוצר והמסמכים המסחריים. אם עמוד השירות מבטיח יכולת שאינה קיימת במוצר, נוצר פער שיווקי שדורש תיקון בפני עצמו. תיאור ברור של הפונקציות, קהל היעד ותהליך העבודה מועיל ללקוחות ולצוות המכירות. הוא אינו הופך את האתר למסמך שמאשר הטבת מס, אך יכול לעזור לשיחה פנימית מדויקת יותר.
לכל מסמך ששומרים כדאי לציין תאריך, מוצר, תקופה ואחראי. הבדילו בין נתון שנרשם בזמן המכירה לבין פרשנות שנוספה מאוחר יותר. אם עורכים ראיונות עם אנשי מכירות, שמרו גם תשובות שאינן תואמות את ההשערה הראשונית. תיק עבודה מועיל מציג את מה שידוע ואת מה שלא ידוע, ומאפשר ליועץ לשאול שאלות ממוקדות. הוא אינו אמור להיות מצגת שמטרתה להצדיק מראש תוצאה רצויה.
מי מאשר את הבחינה ברשות המסים
החוזר קובע מנגנון ליווי ואישור בכתב של החטיבה המקצועית בנושא קיום נכס שיווקי וייחוס הכנסה אליו. בסעיף 5 מפורטים גורמי האישור בשלבי השומה השונים, וכן האפשרות לפנות לקבלת החלטת מיסוי מקדמית. זהו מנגנון מקצועי מוגדר; אין להסיק ממנו שכל עמדת חברה מתקבלת או שלא נדרשת היערכות לבחינה. סעיף 5 בחוזר רשות המסים.
חברו בין שיווק, מוצר וכספים
בפגישה הקרובה אפשר להגדיר שלוש משימות: לבדוק עם רואה החשבון את תחולת הכללים, למפות את המידע הקיים על תהליך הרכישה ולמנות אחראי להשלמת פערי התיעוד. הגדירו תוצר קצר ומועד בדיקה, במקום לפתוח פרויקט רחב ללא שאלה ברורה. אם מתגלה חוסר מידע, תעדו אותו במפורש לפני שמסיקים מסקנה.
ברמה השיווקית, המשיכו למדוד פניות מתאימות, התקדמות במכירות ותרומת התוכן להבנת השירות. המדריך למדדי שיווק לבעל העסק מסייע למסגר את המדידה העסקית. שירותי ADVT בתחומי תוכן, אתרים ושיווק יכולים להשתלב בהצגת הערך ללקוח; את קביעת ההכנסה והטבת המס משאירים לבעלי המקצוע הרלוונטיים.
